להיות מאושרת

להיות מאושרת

היא אמרה שהיא רוצה להיות מאושרת,אבל כשבקשתי ממנה לעצום עיניים ולתאר את האושר היא אמרה "אני פוחדת לא מסוגלת".
שאלתי אותה, בכל זאת איך תהיי מאושרת? והיא ענתה "אם יהיה לי בן זוג וילדים אז אהיה מאושרת".
המתאמנת היקרה הזו חסמה את עצמה מכל הכיוונים כך, שבטוח היא לא תהיה מאושרת וגם לא תמצא זוגיות.
המתאמנת הזו גדלה במשך שנות ילדותה עם אמונה, שאושר זה לא דבר אפשרי עבורה. כששאלתי אותה על רגעי זיכרונות של אושר היא לא יכלה לציין אותם.

המתאמנת הזו חיה באשליה, שמישהו חיצוני כמו בעל או ילד יעשה את העבודה עבורה ויהפכה למאושרת. מה רבה האכזבה כשבן הזוג אינו מוכן לשאת את הנטל על כתפיו או הילד הקטן שחלמת עליו מביא איתו עבודה רבה. כשאת צריכה מישהו שיהפכך למאושרת את נותנת את האחריות על חייך למישהו אחר. את תלויה במצבי רוחו ורצונותיו של האחר, כך שלא רק שאינך הופכת למאושרת אלא לסובלת סבל נוראי.

אושר הוא משהו הנמצא בתוכנו, אחרים יכולים להוסיף עליו אך לא לגרום לו להיות.

מה זה אושר?
להיות מאושר זה לאשר את עצמך. מילדות אנחנו רגילים לקבל ציונים מאחרים על התנהגותינו. עוד בטיפת חלב מודדים אם אנחנו בסקלה הנכונה וכך גם בגן ו בביה"ס אם אתה ילד טוב תקבל ציון, סוכריה. ילד רע קבל נזיפה, עונש, הערה. כ"כ התרגלנו במשך השנים לכך שאחרים מאשרים אותנו, אומרים לנו אם אנחנו בסדר או שלא, שאיבדנו את הדבר היקר ביותר שלנו וזה היכולת לאשר את עצמינו. היכולת לומר לעצמינו ככה אני רוצה וככה טוב לי, ככה מספיק לי. אני בסדר, אני טוב אני 10.

איבדנו את היכולת הפשוטה למדוד את עצמנו לא על פי אחרים אלא האם התקדמנו בהתאם לעצמנו. האם זה מתאים לי, טוב לי? אנחנו הפכנו להיות עבדי המוסכמות ורואים כל הזמן את עצמנו בהשוואה לאחרים.

אז איך נהיה מאושרים? נבדוק את עצמנו על פי הקריטריונים שלנו. נאשר את עצמנו על פי מה שמתאים עבורנו.
נערוך רשימה של ערכים חשובים ביותר עבורנו ונבחן האם אנחנו חיים על פיהם ביום יום.
ערכים לדוגמה: שמחה, בריאות, אהבה, יצירתיות, ביטחון, חברתיות, חופש, אמונה...

באם אנחנו לא חיים על פי הערכים נעשה שינוי שיעזור לנו לחיות על פיהם. הערכים הם מהות חייך. אם את חייבת חופש ואת כבולה לשגרת חיים קשה או למערכת זוגית כובלת אין פלא, שאת לא מאושרת.

נבין שרגשותינו וחיינו אינם צריכים להתנהל על פי אחרים, אלא הם באחריותינו בלבד. אני אחראי לאושר שלי. אני אחראי אם אני שמח או עצוב. אני בוחר למי לתת כח ומקום בחיי, את מי להכניס לחיי אבל גם איני מצפה שהוא ימלא את מחסורי. תפקידי לדאוג לאושרי ולחיי, ולא לצפות גם מבן הזוג האוהב ביותר לעשות זאת עבורי.

רוצה להיות מאושרת? אשרי את עצמך, וקחי אחריות על חייך ורגשותייך.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על טלי גרברציק