הכל על הזעת יתר ועל טיפול בהזעת יתר

הכל על הזעת יתר ועל טיפול בהזעת יתר

הזעת יתר היא תופעה ממנה סובלים כשלושה אחוז מהאוכלוסיה. ניתן לטפל ולהגיע לפתרון במקרים של הזעת יתר במגוון אמצעים ודרכים אבל לפני הכל בואו נבין מעט מהי הזעה ומהי הזעת יתר.

מהי הזעה / הזעת יתר:
הזעה מורכבת ברובה ממלחים וממים ומופרשת החוצה דרך נקבוביות העור מבלוטות הזיעה.

מטרת ההפרשה היא קירור הגוף. אם הגוף מתחמם מידי כמו בשעת מחלה או עבודה פיזית קשה, יש סכנה לשיבוש תפקוד מערכות הגוף ואף להתייבשות ומוות בשל אובדן מלחים ונוזלים.

בקיץ רובנו סובלים מהזעה אך חלקנו (כ- 3%) סובלים מהזעת יתר שפוגעת באיכות חייהם.

הזיעה עצמה נטולת ריח, הריח שנוצר הוא עקב פעילות חיידקים ופטריות שנמצאים על העור ומפרקים את הזיעה ולפעמים גם עקב מזון ,כמו חילבה, חריף, שום, קפה, סלרי שתוצרים ממנו מופרשים עם נוזל הזיעה.

הזעת יתר:
הזעה המופיעה לעיתים קרובות: הזעת יתר, הזעה שמפריעה כאשר היא מתרחשת.
הזעה תמידית: הזעה שגורמת סבל בתפקוד היומיומי. הזעת יתר זו עלולה להופיע במקומות שונים בגוף כגון: הזעת יתר בפנים, הזעת יתר כללית, הזעת יתר בבית השחי, הזעת יתר בידיים, הזעת יתר בשינה, הזעת יתר בלילה ועוד...

יש שני סוגים של בלוטות הזעה:
בלוטות הזעה אפוקריניות - נמצאות ליד זקיקי השיער בבית השחי, במפסעה וסביב לפטמות. בלוטות אלו מושפעות ממתח- נפשי/ מיני ומתחילות להיות פעילות סביב גיל ההתבגרות. בלוטות אלה מפרישות זיעה חומצית ושמנונית.
בלוטות הזעה אקריניות - מצויות על העור כבר מהינקות, נמצאות בעיקר במצח, כפות ידיים/ רגליים והגב...
הן פעילות במיוחד עקב חום גבוה חיצוני/ פנימי ומאמץ גופני.

רוב האנשים מתמודדים עם הזיעה ע"י שימוש בדיאודורנטים שממסכים את ריח הזיעה או מונעים את היווצרותה (אנטי פרספירנטים).

רוב הדיאודורנטים מכילים חומרים שמשמידים את החיידקים/ פטריות כמו אלומיניום (חומר מסרטן), אלכוהול (מייבש/ מגרה) ופראבנים וכן חומרי ריח שממסכים את ריח הזיעה.

חומרים אלו יכולים לגרום אצל אנשים רגישים לאלרגיה.

דיאודורנטים היפואלרגניים - כלומר, שמראש מכילים חומרים שידוע כי אינם גורמים לאלרגיה.

אנטי פרספירנטים- מכילים מלחי אלומיניום שמכווצים את בלוטות הזיעה וחומרים אנטי בקטריאליים ואנטי פטרייתיים.

בנוסף, אבן מינרלית שמכילה אלומיניום סולפט שמונע זיעה ולא נספג דרך העור למערכת הדם, סודה לשתייה ודיאודורנטים טבעיים שמכילים שמנים אתרים שמבשמים ובכך ממסכים את ריח הזיעה כמו מרווה בהירה, ציטרונלה ואורן, נוגדי חיידקים ופטריות כמו פטיטגרין, אורן, לבנדר, עץ התה ואקליפטוס לימוני ובכך מונעים את פירוק הזיעה על ידם, שמנים שמכווצים את בלוטות הזיעה והנקבוביות כמו ברוש וארז אטלנטי ושמנים שמונעים הפרשת זיעה כמו מרווה.

כמובן שישנם שמנים מתאימים רבים נוספים ויש צורך להתאים אישית לכך אדם את התערובת המתאימה לו.