כרוב הגינה

מאת
הגדל טקסט: Decrease font Enlarge font

ברפואה העממית שימש מיץ הכרוב כתרופה לריפוי כיבי קיבה וכנגד מחלות זיהומיות.

כרוב הגינה כרוב הגינה


השם הלטיני brassica הוא השם של כל משפחת המצליבים ( עלי הכותרת של הפרחים מסודרים בצורת צלב) הכוללת את החרדל, הכרוב, הכרובית והברוקולי. המילה brassica פרושה לבשל באש וOleracea פרושו שזהו צמח הקשור למטבח ונאכל גם כירק מבושל וגם כעשב טרי. השם הנפוץ Cabbage בא מצרפתית עתיקה ופרושו "ראש" על שום צורת הירק. הכרוב גודל כצמח תרבות כבר לפני כ 4000 שנים. מוצא הכרוב מדרום מערב אירופה, ואזורי מונגוליה וסין הצפונית. הוא מוזכר כצמח תרבות במצריים העתיקה ביוון בסין וברומא. ידוע שהכרוב היה מזונם העיקרי של רבבות הפועלים שבנו את החומה הסינית במאה השלישית לפנ"ס. דיוסקורידס (מאה 1 לספ"נ) ציין את מעלותיו בריפוי מחלות מערכת העיכול ובעיות עור. בתקופה הרומאית נחשה הכרוב כמזון בסיסי כמו התפו"ח כיום. הרוכבים ההונים והמונגולים שפלשו לאירופה בסערה בתחילת ימי הביניים נזונו מכרוב כבוש ומאז התפשט המנהג על פני אירופה. תהליך הכיבוש של הכרוב ומזונות אחרים, אפשר לאירופאים להגדיל את טווח המסעות הימיים ולגלות יבשות חדשות.
הכרוב כמו רוב הירקות הירוקים מכיל כמות גבוהה יחסית של בטא קרוטין, וויטמינים מקבוצת B. כמו כן מינרלים חיוניים כגון ברזל, סידן, מגנזיום, נחושת, אבץ, מנגן וקובלט. ויש לו יכולת גבוהה לספוח נוזלים. הכרוב מכיל חומרים מוצילגים הסופחים נוזלים ויוצרים ג'ל רך היוצר ציפוי ומגן על קרומים ריריים בגוף ומונע נזקים הנגרמים על ידי דלקות, עודף חומציות וגירוי של שיעול ממושך. לכרוב תכונות גויטרוגניות. במילים אחרות אינו ממומלץ לאכילה מרובה לאנשים הסובלים מתת פעילות בלוטת התריס, עקב נטייתו לספוח יוד.
ברפואה העממית שימש מיץ הכרוב כתרופה לריפוי כיבי קיבה וכנגד מחלות זיהומיות. הרמב"ם כותב עליו: "הכרוב נא או מבושל, מזכך הקול,  ומסיר צרידות הקול מצעקה."
בעת הבישול רצוי להוסיף מעט לימון או חומץ כדי להימנע מהרס הויטמינים.

יבוש חלב של מניקות: לחמם עלי כרוב ירוק ולהניח על השדיים. בבתי חולים רבים משתמשים בכרוב לייבש חלב מניקות.

בצקות: לחמם ולהניח למספר שעות עלי כרוב על האזור הבצקתי.

פרקים נפוחים ומודלקים: לכתוש כרוב ירוק, לערבב בכמויות שוות עם כורכום, למרוח שכבה עבה על הפרק המודלק ולחבוש למספר שעות. הכרוב מפחית את הבצקת ולכורכום פעילות אנטי דלקתית.

אולקוס בקיבה ובתריסריון: לשתות מיץ כרוב פעמיים ביום על קיבה ריקה במשך שבועיים שלושה. הכרוב מכיל ויטמין U העוזר בריפוי כיבים.
 
צרידות בקול: לאכול כרוב חי, או מבושל מספר פעמים ביום.

פעילות יתר של בלוטת התריס: כנ"ל. לכרוב תכונות גוייטרוגניות.

ברכיים נפוחות: לחמם עלי כרוב ולחבוש את הברכיים למספר שעות.

פצעים וחתכים: כנ"ל.

דלקות על פני העור: כנ"ל.

הרעלת מתכות: לשתות כל יום 2 כוסות מיץ כרוב על קיבה ריקה במשך שלושה שבועות.

שיעול: להרתיח 6-5 עלי כרוב בליטר מים במשך כ 5 דקות ולשתות 4 כוסות ביום.

צרידות: כנ"ל.

לחץ דם גבוה: לאכול כל יום כרוב. 100 גרם כרוב מכילים 40 מ"ג נתרן ו 160 מ"ג אשלגן. היחסים הללו עוזרים להוריד לחץ דם.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר

Save on your hotel - www.hotelscombined.com


דרג תוכן עמוד זה

5.00

עוד באותו נושא:

דיאטה ותזונה, דיאטה, תזונה, כרוב הגינה, כרוב