כעסים ומריבות בין בני זוג

כעסים ומריבות בין בני זוג

זוגיות במשבר היא דבר נפוץ למידי (לצערי), אך חשוב לזכור שכעס הוא רגש המוכר לכולנו ומלווה אותנו במהלך חיינו בתחומים שונים.
איך זה שבחיי הנישואין הכעס שוחק את הקשרים במקום לטפח אותם?
פעמים רבות הכעס שבנישואים מרחיק את בני הזוג זה מזה ומשאיר אותם עם רגשות קשים ומרים.

"זה לא הים
זה לא הים אשר בינינו,
זה לא התהום אשר בינינו,
זה  לא הזמן אשר בינינו
זה- אנו שנינו אשר בינינו".
כתבה: לאה גולדברג

הכעס גורם לזוגות להרגיש כמו אויבים יותר מאשר אוהבים. חלק מהזוגות יעשו כל מה שרק אפשר- כדי לא להרגיש כעס. "אין זה אומר שהכעס אינו קיים. הוא נמצא מתחת לפני השטח", כך טוענת ד"ר בוני מסלין בספרה "נישואים של כעס" (1994). אצל זוגות אחדים הכעס המזיק פועל בשקט ואילו אחרים סובלים משום שאינם יכולים לעשות בכעס שימוש מועיל. בין שהוא גלוי ובין שהוא סמוי, התוצאה של שני סוגי הכעס היא שהם מונעים מבני הזוג לקבל את מה שהם רוצים וזקוקים לקבל מהקשרים האינטימיים שלהם. שניהם יוצרים מתח ביחסים, גורמים סבל והופכים את חיי הנישואים לפשרות רגשיות.

ד"ר מסלין מונה שני סוגים של כועסים:
אלה שכועסים ויודעים זאת...
א. נותני הפורקן לרגשותיהם- זוגות שחיי הנישואין שלהם הם ארגז של חומרי הצתה. הם רבים, מתווכחים, צועקים ורוקעים ברגליהם. הכעס הוא נקמני הולך וגובר והרצון הטוב מתפוגג.
ב. המעצבנים- זוגות שהכעס שלהם אינו הדדי אלא אחד משגע את האחר. בן זוג אחד רוטן בכעס והאחר מרגיש שהוא חף מפשע (כעס חד צדדי).

אלה שכועסים ואינם יודעים זאת...
א. נותני הפורקן במעשים- הם זוגות שמוצאים לכעס תחליפים כמו: הימורים, שתייה, רומנים מהצד, עבודה ואפילו אוכל.
ב. המעתיקים - זוגות שיודעים מה זה לכעוס אך לעולם אינם מכוונים כעס זה כלפי זה. הם מכוונים אותו כלפי חוץ ומעתיקים אותו מחוץ לזוגיות.
ג. המשתמשים בסמלים- זוגות שמבטאים באופן סימלי את זעמם משתמשים לא אחת בגופם כדי לאותת שהם כועסים. מיחושים, מחלות ומכאובים מופיעים במקום הכעס. הכעס אינו נראה ובמקומו אחד מבני הזוג סובל מסמפטומים והאחר מטפל בהם.
ד. המדכאים- זוגות שמדחיקים כעס ונמנעים מעימות בכל מחיר הם מותירים את היחסים נטולי כעס למראית עין אך גם נטולי התלהבות, תשוקה וחיוניות.

רוב הזוגות אינם יודעים כיצד לנהל מריבה. המריבות בינהם מעמיקות את הפער וגורמות לחוסר כבוד ואף זלזול .
כמו זוגו המשתמשים במריבה בסגנון "בונקר" כלומר: התחפרות. כל אחד מבני הזוג מתחפר בתסכולו, כעסו "יורה" האשמות לעבר בן זוגו. משפטי האשמה אלו מתחילים ב"אתה" במטרה לפגוע וכן כהתגוננות עצמית.

או זוגות שמנסים להימנע מהמריבה ומשקיעים. הרבה אנרגיה ומאמץ לדכא חילוקי דעות. הם מפריזים בהסכמה, הכעס נמצא כל הזמן ברקע, המתח מצטבר בהדרגה ופתאום פורצת מריבה בעוצמה חזקה ללא כל יחס לנושא הריב.

לסיכום, חשוב לזכור:
אי אפשר להימנע מחילוקי דעות וכעסים אולם ניתן ללמוד איך לריב! ולדעת להשלים!

ליצירת קשר ופרטים נוספים על ורדית גולד מוזס