אני פסימי? משנים גישה מדרמה טורקית למקגיוור
הדרך להצלחה לעיתים נראית בלתי אפשרית, אבל בכל אחד ואחת מאיתנו טמונה היכולת להסתכל על קשיי היום-יום כחלק מהדרך להצלחה
אני פסימי? משנים גישה מדרמה טורקית למקגיוור
בחיים של כל אחת ואחד מאתנו אנחנו מתמודדים עם אתגרים מאתגרים שונים. לחיים יש נטייה להתעקש ובהתמדה, להיות מה שהם חושבים שהם צריכים להיות ולא מה שאנחנו מאמינים וברור לנו שהם צריכים להיות... אי הוודאות והפער בין הרצונות שלנו למה שהחיים מזמנים לפתחנו גורם לנו פעמים רבות ליפול מול הקשיים לתסכול ולקורבנות, ולתחושה המרוקנת מאנרגיות, שאנחנו חיים בתוך דרמה טורקית שהכל בה יכול ללכת רק מדחי אל דחי.
פעמים רבות החיים הולמים בנו ברצף וגם אם הצלחנו להרים את הראש בפעם הראשונה, כל קושי חדש שעולה, מקטין את היכולת שלנו להתמודד עם הדברים ומשיב אותנו לעולם האמונות הישן שלנו ולמנעד הרגשות הקבוע שהוא מעורר בתוכנו. הרגשות שעולים בנו מול הקשיים, אם נתבונן עליהם לרגע בצורה מודעת, הם אותם רגשות שחוזרים ועולים בכל פעם שנסיבות חיינו מביאות אותנו למקום של מצוקה. אלו רגשות שחווינו, פעם אחר פעם, במהלך חיינו וברגע אחד אנחנו מוצאים את עצמנו גולשים במדרון החלקלק שלהם. בקלות בלתי נסבלת הנובעת מתוך הרגל והתחושה ששוב אנחנו בסיפור המוכר והידוע של אכלו ושתו הפרטי שלנו. ברגע שהנחנו, לרגשות הקורבניים הללו, להשתלט עלינו, הם מעוורים את עינינו ומכניסים אותנו לסחרור, שמעלה בנו תחושות של ייאוש, דכדוך וחוסר אמון שנצליח להתמודד עם מה שהחיים זימנו לפתחנו.
כשאנחנו ניצבים מול נסיבות חיינו, במיוחד במקומות של מצוקה וקושי, עלינו להזכיר לעצמנו, שבמקום לתת להן להיות מה שמנהל את חיינו ומה שקובע איך נרגיש ונחיה, אנחנו יכולים לבחור בעצמנו ובטוב עבורנו. כשאני בוחרת בטוב עבורי אני מחזירה לעצמי את השליטה על חיי ויכולה מול נסיבות חיי להשיב לי את יכולת הבחירה לפעול ולשנות. כשאני מסרבת לתת לרגשות הכואבים לנהל אותי אני מוצאת בתוכי מחדש את הכוח לפעול ויכולה להתבונן על הדברים מתוך נקודת מבט שהיא פרקטית במקום אמוציונלית ולכן מרחיבה את מנעד האפשרויות שלי. כמו בפרק של מקגיוור, דברים, שרגע קודם, נראו לי כתלושים ולא מתחברים אחד לשני, הופכים כשאני משנה את נקודת המבט שלי לפתרון היחלצות יצירתי ולשינוי מבורך בחיי.
גם באותן פעמים שמה שקורה בחיינו כעת אינו ניתן לשינוי, אנחנו עדיין יכולים לשנות מולו את הגישה שלנו ובמקום להניח לו לנהל את חיינו לבחור מולו בתקווה, בנחישות ולבחון מה בתוכנו, בתוך מבנה האישיות שלנו ובתוך עולם האמונות שלנו, יכול לעזור לנו להוציא את עצמנו מהמקום הרגשי שאליו נקלענו וליצור לנו אופק אחר ושונה של קיום.
מול נסיבות חיינו קשות ככל שיראו לנו, עלינו לבחור בעצמנו ובעצמה שלנו, במקום לתת לנסיבות חיינו לנהל אותנו ובדרך זו לחלץ את עצמנו מתוך מערבולת הרגשות, המותירה אותנו כלואים באותו מצב ישן וכואב. עלינו להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו ולהשיב לעצמנו את הכוח על חיינו, עלינו להכיר את הרגשות שלנו, כחלק מעולם אמונות ישן וכואב, שלא משרת אותנו מול מהלך הדברים ובמקום לשקוע את תוכם ואל תוך חמימות הרחמים העצמיים, לבחור ליצור לנו חיים טובים ומספקים חיים שבהם אנחנו ותחושת הסיפוק שלנו מהם היא העיקר.
כשאני בוחרת בעצמי ובטוב עבורי אני בוחרת להחליף את הסרט הטורקי של חיי, בסדרת הרפתקאות מרגשת ומהנה שבה אני יוצרת לעצמי את הפרק ההמשך של חיי טוב ככל יכולתי.
אז זכרו לבחור קודם כל בעצמכן/ם ואז בתקווה ובנחישות והפכו מקורבן של דרמה טורקית למקגיוור של חייכן/ם.
ליצירת קשר ופרטים נוספים על חגית מרום
